יום חמישי, 31 בינואר 2019

הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור


הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור
במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

שאלה: אני עובדת במקום עבודה כארבע שנים.
כרגע אני בהריון ע"פ חוק אפשר לפטר אותי רק עם אישור של משרד הכלכלה.
במקום העבודה נעשה לי הרעת תנאים שפוגעת לי באורך חיים שגורמת לי לעזוב את העבודה.
האם עניין זה נחשב לפיטורים בהריון היות ומבחינתי אני לא יכולה להמשיך לעבוד בצורה כזאת?
אפילו שאני אודיע על פטורים מעצמי כלומר לא מקום העבודה יגרום לפיטורין אלא עצם הרעת התנאים היא זו שתגרום לפיטורין על ידי.

תשובה:  לא ניתן למנוע ממך להתפטר אך במידה ותעשי כן תוותרי (בפועל) על האיסור הרובץ על המעסיק לפטר אותך, ללא אישור מהתמ"ת. מוטב לפעול בצורה ממוקדת בעניין הרעת התנאים. (לא ציינת בשאלה מה בדיוק קרה) אבל יודגש,  שעל פי החוק, עובד שעבד שנה ומעלה, ופוטר, מגיעים לו עפ"י החוק – פיצויי פיטורין. אלא שבחוק, יש מספר עילות, אשר בהתקיימן, גם עובד שמתפטר- זכאי לפיצויי פיטורין.
אחת מהעילות, מצויה בסעיף 11 לחוק:
סעיף א11 -  "התפטרות אחרת שדינה כפיטורים"  
11(א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים"

דהיינו, אם התפטר עובד, בשל אחת מ-2 חלופות:
הרעה מוחשית בתנאי עבודה.
נסיבות אחרות ביחסי עבודה, לגבי אותו עובד, שבהן אין לדרוש ממנו, המשך עבודה.
שינויים: א. במקום העבודה,  ב. בסדרי העבודה    ג. בתנאי העבודה, בין כלליים ובין כאלה החלים ומשפיעים על העובד הבודד – מביאים לכך שלעובד זכות לפיצויי פיטורים.
התשובה על השאלה, אם יש או אין הרעה מוחשית בתנאי העובדה, תלויה:
   1. בנסיבות כל מקרה
   2. בתפקידו של העובד,
   3. במעמדו אצל המעביד
בכל מקצוע וסוג עבודה, יש לבחון את הנסיבות ביחסי עבודה לגופן, טרם יוחלט, על פי אמת מידה אובייקטיבית, אם יש באותן נסיבות, כדי להגיע למסקנה, שאין לדרוש מעובד, שימשיך עבודתו בהן.

תנאי לזכאות לפיצויי פיטורים מכח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים הינו, כי העובד המתפטר יעמיד את המעביד על כוונתו כך שתהא למעביד ההזדמנות לעשות לסילוק הסיבה בגינה מבקש העובד להתפטר

שאלה: קיבלתי דו"ח על נסיעה בכביש בו מותר 80 על נסיעה ב 118 .
אולם בתחתית הדוח כתוב פירוט המקרה ושם מופיע נסיעה ב 113 קמ"ש.
האם סתירה כזו בדו'ח זה עילה לפסילת הדוח בבית משפט?
אודה לך מאוד על תשובתך.?

תשובה: ייתכן שכן. השאלה שיש לשאול היא האם בית המשפט יתייחס לסתירות בדו"ח כטעות נסלחת וחסרת חשיבות או כטעות שמלמדת על העדר המהימנות של הדו"ח כולו. במידה ובית המשפט יתרשם שהדו"ח נכתב כלאחר יד ומבלי להיצמד לעובדות שאפפו את נשוא העבירה ואת כתיבתו- יכול בית המשפט לקבוע שהדו"ח מבוטל ושכותב הדו"ח אינו מהימן לטעמו, בנסיבות המקרה.
שאלה: איך מביאים את היורש מחו"ל? אני ועוד שלושה יורשים נהנים בצוואה שהוריש מוריש שנפטר. לצורך מימוש הצוואה ושחרר כספים שמצויים בחשבון הבנק- דורש הבנק שכל היורשים שרשומים בצוואה יגיעו יחדיו לסניף בו מצויים הכספים וייחתמו על מסמכי שחרור הכספים.
אחד היורשים נמצא בחו"ל ואין בכוונתו להגיע לישראל בשנים הקרובות. האם ניתן לעשות משהו ?
תשובה: פתרון לבעיה שהצגת הינה הגשת בקשה לבית המשפט למינוי מנהל עזבון, אשר בית המשפט רשאי למנותו גם אם אין שיתוף פעולה או הסכמה על מינויו- מאת כל היורשים.
במידה ואכן ימונה מנהל עזבון, יש להניח שהבנק יסתפק בחתימתו או בנוכחותו ולא יידש להביא את היורש במיוחד מחו"ל.

יום חמישי, 13 בדצמבר 2018

קיבל רכב על חשבון שכר הטרחה ויושעה לחודשיים


קיבל רכב על חשבון שכר הטרחה ויושעה לחודשיים
נגד המבקש שהנו עו"ד במחוז הדרום הוגש כתב קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז דרום (להלן: בית הדין המשמעתי המחוזי), המייחס לו עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, פגיעה בכבוד המקצוע, וקבלת שכר טרחה שלא בכסף. על פי הנטען בכתב הקובלנה, בחודש פברואר בשנת 2009, חתם המבקש אשר ייצג את המתלוננים – אישה וגבר (להלן: המתלוננים, המתלוננת) – בהליכים שונים, על הסכם שכר טרחה עם המתלוננת, אשר במסגרתו התחייבה האחרונה להעביר את הרכב שבבעלותה למבקש, לצורך מכירתו והעברת התמורה שתתקבל למבקש כשכר טרחתו. עוד נטען כי לאחר שהמבקש קיבל את הרכב לרשותו, הוא עשה בו שימוש בעצמו או על ידי אחרים, תוך שהוא עובר עבירות תנועה וחנייה, וכי למרות שנדרש לעשות זאת – הוא לא שילם את הקנסות ואת החובות שהוטלו בגין העבירות שעבר, וסירב להחזיר את הרכב למתלוננים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם) מיום 21.10.2018 בעב"י 63188-02-18, אשר קיבל בחלקו ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 10.1.2018 בבד"א 48/17, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מיום 14.7.2016 ומיום 22.1.2017 בהתאמה, בבד"מ 26/13. לצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ובקשות נוספות.

ביום 14.7.2016 הורשע המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה. בהכרעת דינו, קבע בין היתר בית הדין המחוזי כי יש לתת אמון מלא בעדות המתלוננים לפיה הרכב היה בבעלות המבקש ובשימושו, וכי בכך עבר המבקש על כלל 9(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, האוסר על עורך דין לקבל שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. כן נקבע כי גם אם בשלב הראשון הייתה הסכמה כי המבקש ישמש מעין שלוח לצורך מכירת הרכב, הרי שנוכח התקופה הממושכת בה הרכב הוחזק אצל המבקש, כשהוא מודע לשעבוד שרובץ עליו ומונע את מכירתו, נשללת טענתו לפיה הוא קיבל את הרכב לצורך מכירתו. כן נקבע כי התנהלותו של המבקש ביחסיו עם המתלוננים, מבססת עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע ערכית הדין, וכן פגיעה בכבוד המקצוע. כמו כן, הוער כי בית הדין המחוזי ראה בחומרה יתרה את התעלמות המבקש מפסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 1.7.2013 אשר חייב אותו להשיב את הרכב לאלתר לידי בא-כוח המתלוננים (להלן: פסק דינו של בית משפט השלום). 

ביום 22.1.2017 גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על המבקש עונש השעיה בפועל לתקופה של 3 חודשים, השעיה מותנת, וכן הוצאות לטובת לשכת עורכי הדין. מחד גיסא, ניתן משקל בגזר הדין בין היתר לחומרת העבירות, לעברו המשמעתי של המבקש ולכך שאין עסקינן במעידה חד פעמית של המבקש; ומאידך גיסא, ניתן משקל לנסיבותיו האישיות של המבקש, לכך שהעבירות בוצעו לפני זמן רב בעת שעברו המשמעתי של המבקש היה נקי, ולנסיבות ביצוע העבירות.

המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: בית הדין המשמעתי הארצי).

בית הדין המשמעתי הארצי דחה פה אחד את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, ודחה ברוב דעות את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע כי היא נומקה היטב תוך ניתוח הראיות שבאו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי ותוך התייחסות יסודית לכלל הטענות שנטענו. לפיכך, נקבע כי אין עסקינן באחד מן המקרים החריגים בהם עשויה לקום הצדקה להתערבות בממצאים עובדתיים. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי העונש שהוטל על המבקש אינו מופרז בנסיבות העניין ובמיוחד לנוכח התנהלותו של המבקש לאורך זמן, אשר התבטאה בהתעלמותו מפסק דינו של בית משפט השלום ובהתנערותו לתקופה ממושכת מחיובי הקנסות שריחפו מעל ראשה של המתלוננת. יוער כי דעת המיעוט סברה כי יש מקום להמיר את עונש ההשעיה בפועל בהחמרה של העונש המותנה, וזאת בין היתר לנוכח התנהלותם של המתלוננים אשר אינה נקיה מספקות, לנוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, לנוכח חלוף הזמן מיום תחילת ביצוע העבירות, וכן לנוכח העובדה כי המקרה הנוכחי קדם מבחינה כרונולוגית לעבירות האחרות שבהן הורשע המבקש.

המבקש ערער על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, וקיבל בחלקו את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע בין היתר כי אין בידי המבקש טענה של ממש העשויה להצדיק התערבות בעבירות בהן הורשע. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי יש מקום למיתון מסוים בעונשו של המבקש, הואיל וגזר הדין שניתן בבית הדין המשמעתי המחוזי התבסס, כעניין שאינו צדדי, על נושא אי ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום על ידי המבקש, החורג מן הנטען בכתב הקובלנה, בעוד שקיים ספק האם ניתנה למבקש הזדמנות הולמת להתגונן מפני טענה זו. אי לכך, נקבע כי יש להפחית מעונש ההשעיה בפועל שהושת על המבקש, כך שהוא יועמד על תקופה של 2 חודשים.

מכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון, בה בין היתר שב וטוען המבקש נגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין המחוזי, ונגד חומרת העונש שהוטל עליו.

לאחר העיון בבקשה הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, בקשות רשות ערעור הנוגעות להליכים משמעתיים של לשכת עורכי הדין מגיעות לבית משפט זה לאחר שנבחנו לפני שלוש ערכאות ("גלגול רביעי"). בהתאם, רשות ערעור במקרים מעין אלה ניתנת במשורה, בגדרי "מהדורה מחמירה" של הלכת חניון חיפה הידועה, כדבריו של השופט רובינשטיין בבר"ש 1958/09 עו"ד ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב, פסקה ז (10.5.2009). בענייננו, ברי כי לא מתעוררת כל שאלה כאמור ומכאן שדין הבקשה להידחות לפי החלטת בית המשפט העליון כאמור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שלישי, 9 באוקטובר 2018

מי יכשיר את פקחי התנועה ?


מי יכשיר את פקחי התנועה ?
בית המשפט העליון דחה עתירה לעצור את קורסי ההכשרה לפקחי התנועה למרות הטענות על הבעייתיות במכרז
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 17.7.2018 ומיום 1.8.2018 (עת"ם 14022-07-18, סגנית הנשיאו' מרוז). בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגישה המבקשת למתן צו ביניים.

ביום 5.7.2018 הגישה המבקשת, חברה שעוסקת בתחום של "שירותי אבטחת כבישים", עתירה מינהלית המכוונת להפסקת ההתקשרות בין המשיבה 1, המועצה המקומית קריית עקרון (להלן: המועצה) לבין המשיבה 2, חברת הנתיב הנדסת תנועה בע"מ (להלן: חברת הנתיב) בעניין קורס פקחי תנועה. בד בבד המבקשת הגישה בקשה למתן צו ביניים לפיו יופסק הקורס עד להכרעה בעתירה.

עו"ד נועם קוריס

על פי הנטען בעתירה, בהתאם להסכם שהושג בין המועצה לחברת הנתיב מקיימת האחרונה קורס להכשרת פקחי תנועה מוסמכים במתנ"ס בשטח המועצה, כאשר תושבי המועצה המשתתפים בקורס לא משלמים בעבור ההכשרה ואף חלק מבוגרי הקורס מיועדים להעסקה על ידי המועצה. כמו כן, חברת הנתיב לא משלמת למועצה עבור השימוש בכיתת הלימוד במתנ"ס. המבקשת טענה כי היה על המועצה לפרסם מכרז בנושא בטרם התקשרה עם חברת הנתיב, וכי מכל מקום המועצה אינה יכולה להסכים על הסמכה של פקחי תנועה, עניין שהסמכות בו מוקנית באופן בלעדי למשטרת ישראל.

המועצה הגישה תגובה לבקשה למתן צו ביניים, ובה טענה, בין היתר, כי העתירה והבקשה לוקות בשיהוי וכן כי המבקשת אינה נקיית כפיים שכן היא עצמה מנהלת קורס דומה ומתקשרת לגביו בהסכמים עם רשויות מקומיות אחרות, גם כן שלא במסגרת מכרז. בעקבות זאת המבקשת הגישה בקשה להגיב לתגובה. ביום 17.7.2018 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה והורה למבקשת להגיש תגובה עד ליום 19.7.2018.

בטרם התקבלה תגובת המבקשת, גם כן ביום 17.7.2018, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו ביניים על הסף. בית המשפט המחוזי קבע כי העתירה והבקשה לוקות בשיהוי, מאחר שהמועצה פרסמה את כוונתה לקיים את הקורס באמצעות חברת הנתיב כבר בחודש מרץ 2018, וכן כי הקורס כבר החל. עוד נקבע כי הפסקתו או ביטולו של הקורס יפגעו בתלמידים שאותם המבקשת לא צירפה כמשיבים לעתירה. מעבר לכך, ולגוף הדברים, ציין בית המשפט המחוזי כי המועצה הצהירה שהעסקת פקחי תנועה כפופה באופן מוחלט למתן הסמכה מטעם המשטרה, כי עובר למועד פתיחת הקורס היא קיבלה התחייבות חד משמעית מצד חברת הנתיב לפיה הקורס עומד בדרישות המשטרה, וכי ממילא לא ייחתם כל מסמך בזיקה לקורס או להסמכתם של התלמידים ללא אישור מטעם המשטרה. בית המשפט המחוזי ציין כי הצהרה זו שומטת את הקרקע מתחת לטענות המבקשת, וכי בהקשר לכך נפל פגם גם באי-צירופה של משטרת ישראל כמשיבה לעתירה. לבסוף, ובכל הנוגע לשאלה של חובת המכרז, ציין בית המשפט המחוזי כי המקרה דנן מצוי "בתחום האפור", בהתחשב בכך שהשירות שהעמידה חברת הנתיב למועצה הוא ללא תמורה ואין מידע על הטבה עקיפה ממנה נהנית חברת הנתיב, למעט העמדתה של כיתת לימוד לרשותה. מכל מקום, ציין בית המשפט המחוזי כי בהתאם להצהרת המבקשת עלותו של קורס מסוג זה עומדת על סך של כ-20,000 שקלים, כך שלפי סעיף 3(3) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 דומה כי קיים לגביו פטור מעריכת מכרז פומבי.

ביום 1.8.2018 המבקשת הגישה בקשה נוספת, ובה טענה כי מאחר שניתנה לה האפשרות להגיב לתגובת המועצה, לא היה מקום להכריע בבקשה למתן צו ביניים בטרם קבלת התגובה האמורה. במסגרת בקשה זו הוסיפה המבקשת ופירטה את טענותיה בעניין תגובת המועצה.

בו ביום ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי, ובה נקבע כי אין מקום לשנות מההחלטה הקודמת שניתנה. בית המשפט המחוזי עמד על כך שנתונה לו הסמכות להכריע בבקשה לסעד זמני גם בלא תשובה. כן צוין כי "נימוקי ההחלטה אינם נסמכים אלא על עובדות שנטענו על ידי העותרת".

בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון נסבה על שתי החלטותיו האמורות של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי נפל שיהוי בהגשת העתירה והבקשה לצו ביניים, שכן בפרסום מטעם המועצה בחודש מרץ 2018 לא צוין מועד פתיחתו של הקורס. כמו כן, לטענת המבקשת הקורס מצוי בשלב התחלתי, כאשר בחודש יולי נערך רק מפגש היכרות למשתתפים בו, ותו לא. בנוסף, המבקשת חוזרת על טענותיה בעניין הקושי במישור הסמכת הפקחים והצורך לעמוד בתנאים של משטרת ישראל, בהדגישה כי ההצהרות שמסרה המועצה בהקשר זה אינן מספקות. כמו כן, המבקשת חוזרת על טענותיה בכל הנוגע לתחולתה של חובת מכרז בנסיבות העניין. לבסוף, המבקשת מלינה על כך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה עוד בטרם התקבלה תגובתם לתגובת המועצה, חרף העובדה שניתנה לה הרשות להגיב באותו היום ממש.

לאחר שבית המשפט העליון שקל את הדברים הוא סבר כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, התערבות של ערכאת הערעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית הנוגעות לסעדים זמניים תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו: בר"ם 3900/17 דאמו הנדסה אזרחית בע"מ נ' מועצה מקומית שיבלי אום אל ג'נם, פסקה 12 (16.5.2017)). איני סבורה כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.

אכן, במקרה זה נושא השיהוי הוא בעל משקל משמעותי בכל הנוגע לשיקולי מאזן הנוחות, בהתחשב בכך שהקורס כבר החל. מן העבר השני, דומה כי החשש לפגיעה באינטרס הציבורי אינו משמעותי בכל הנוגע לאופן הסמכתם של פקחי תנועה, בשים לב להבהרה של המועצה באשר לכך שהיא עצמה אינה מבצעת פעולת הסמכה כלשהי, אלא משטרת ישראל, וכי הקורס מכוון להכשרה בלבד. הדברים אמורים אף מבלי להתייחס לטעמים אחרים שצוינו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ובכלל זה אי צירוף משיבים כנדרש.

בנסיבות אלה, אף אין צורך לקבוע מסמרות בעניין סיכויי הערעור. אלה בהכרח "נתונים בספק" כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בשים לב לחשיבות העקרונית הנודעת להקפדה על חובת מכרז, כמו גם על החובה הלא סטטוטורית לקיים שוויון הזדמנויות. 

לבסוף, בדבר טענות המבקשת כנגד המועד שבו התקבלה ההחלטה מצדיקות את ביטולה. אמנם, יש להצטער כי ההחלטה ניתנה במקביל להחלטה המתירה למבקשת זכות תגובה. אולם, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 1.8.2018 – הוא לא היה מחויב בקבלת תגובת המבקשת טרם הכרעה בבקשה למתן צו ביניים. מכל מקום, טענותיה של המבקשת שאותן ביקשה להציג בפני בית המשפט המחוזי נכללו לבסוף הן בבקשה שהוגשה ביום 1.8.2018 והן בבקשה שבפני העליון, ובית המשפט העליון לא ראה שיש בהן כדי לשנות מהמסקנה האמורה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 2 באוקטובר 2018

עו"ד נועם קוריס- ייצר מיץ ג'ת ויישב במעצר עד תום ההליכים


עו"ד נועם קוריס- ייצר מיץ ג'ת ויישב במעצר עד תום ההליכים
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' רבינוביץ ברוןבעמ"י 54082-08-18 מיום 27.8.2018 בגדרה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט ג' אבנון) במ"י 45003-08-18 מיום 26.8.2018.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט?  

עו"ד נועם קוריס

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


המבקש נעצר ביום 20.8.2018 יחד עם ארבעה נוספים (להלן ביחד: החשודים) בחשד לביצוע עבירות גידול וייצור סמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית וניהול חצרים לשימוש או מכירת סמים. לפי החשד, עסקינן בייצור ומכירה של חומר הקרוי "מיץ גת". ביום 21.8.2018 הורה בית משפט השלום (כב' השופט ג' אבנון) על הארכת מעצרם של החשודים עד ליום 26.8.2018 וכן קבע כי נראה שהמבקש עוכב באופן בלתי חוקי, לפחות לחלק מהזמן. ערר על החלטה זו נדחה ביום 22.8.2018 (עמ"י 47127-08-18).

נועם קוריס עו"ד

ביום 26.8.2018 הורה בית משפט השלום על שחרור המבקש למעצר בית מלא בפיקוח ותנאים מגבילים עד ליום 29.8.2018. ביום 27.8.2018 התקבל ערר המשיבה על החלטה זו ובית המשפט המחוזי הורה על מעצר החשודים עד ליום 30.8.2018 בשעה 14:00. בית המשפט נימק החלטתו, בין היתר, בכך שקיים חשד סביר שהחשודים ביצעו את העבירות; מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות; וכי עולה מראיות המשיבה חשש לשיבוש הליכי חקירה בפעולות מסוימות, ואינדיקציה לכך שנעשה ניסיון כזה לגבי חלק מהחשודים. המבקש לא השלים עם ההחלטה, ומכאן הבקשה שהוגשה לעליון.

המבקש מציין כי עולה בעניינו שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטי וכי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות את קבלת בקשתו. עוד לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי כשלא ביצע הבחנה בין החשודים והעבירות המיוחסות להם, משהוא, עצמו, לא היה יעד בחקירה המשטרתית וכן עוכב באופן בלתי חוקי. כן לטענתו בית המשפט המחוזי שגה כשקבע כי קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה, ומדגיש כי לא צוין בהחלטה אילו ראיות קושרות את המבקש לפרשה. לא נתבקשה תגובת המשיבה.

דין הבקשה להידחות. כידוע, דיון בגלגול שלישי בהחלטה על מעצרים תעשה רק מקום שמתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כאשר מתקיימות נסיבות פרטניות וחריגות המצדיקות זאת (ראו, למשל, בש"פ 3439/17 ‏לוי נ' מדינת ישראל, בפסקה 5 (‏25.4.2017); בש"פ 9489/17 ‏שקיר נ' מדינת ישראל, בפסקה 6 (‏5.12.2017)). הבקשה שלפניי נוגעת לעניינו הפרטי של המבקש גרידא, חרף ניסיונותיו לטעון – בעלמא – כי עסקינן בסוגיה עקרונית, לא שוכנעתי כי עולות ממנה נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן רשות ערעור. דין הבקשה להידחות מטעמים אלו בלבד. עוד יצוין כי החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרו של המבקש עד ליום 30.8.2018 התקבלה לאחר עיון בראיות המשיבה, ביניהן ראיות חסויות, מהן עלה חשש מבוסס לשיבוש הליכי חקירה, ועל בסיס חזקת המסוכנות הסטטוטורית העומדת לחובת המבקש. באשר לטענת העיכוב הלא חוקי, זו זכתה להתייחסות בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 22.8.2018 ובית המשפט העליון לא מצא סיבה להתערב בהחלטת המחוזי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום ראשון, 10 ביוני 2018

כל הזמן » רשת קו עיתונות » עו"ד נועם קוריס

בית המשפט העליון הותיר על כנו עונש של השעייה בפועל מלשמש כעורך דין למשך 18 חודשים נגד עו"ד שהתחצף לשופטים והתבטא בצורה לא הולמת נגד חבריו

נועם קוריס סיקור פיגוע טרור

חיסול סולימאני ואיומי אירן על נקמה אכזרית, או סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, במזרח התיכון, בארה"ב או באירופה, ארגון טרור רצחני, קיצוני יותר מקודמיו, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים

הגנת 'תום לב' בתביעת 'לשון הרע'

שאלה: האם ניתן להגיש תביעת הוצאת דיבה ולשון הרע בגין חקירת משטרה או תלונה שמישהו הגיש נגדי במשטרה ? תשובה: סעיף 15 (8) לחוק איסור לשון הרע קובע, כי קיימת הגנה למי שפעל בתום לב

אישום: שבר לו את האף וארובת העין

לפי כתב האישום, כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למנוח חבלות חמורות בדמות שברים בעצם האף ומחיצת האף, שברים בדופן הפנימית של ארובת העין הימנית ובדפנות החיצוניות של הארובה השמאלית, שברים ברצפת הארובות משני הצדדים, שברים

רדף אחריו וירה בו ממרחק זעום

הנאשמים חסמו את רכבו של המנוח,  ירדו מהרכב  כשהם מחזיקים בידיהם נשקים. המנוח שהבחין בנאשמים והחל להימלט מהמקום בריצה. אחד הנאשמים – מוחמד החל לרוץ אחרי המנוח  ושניים מהם  נשארו ליד הרכב כשהם  מאיימים  באמצעות

שימוע לעושקי האשראי בטלפון

בהתאם לתכנית המרמה, הוצג בפני הקורבנות כאילו הינם חברים במועדון של אחת מחברות המרמה ועל סמך מצג מטעה זה נדרשו הקורבנות בעילות שונות לשלם סך של אלפי שקלים

כתב אישום: הניחו מטעני חבלה

לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שלי קוטין מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), בתאריך 6.3.19 הוגש כתב אישום נגד אחמד עדס מיפו בגין רצח אשרף אבו קאעוד ז"ל ונגד ג'מיל עדס ועודי עדס בגין

הוא לא עורך דין – אבל 'מייצג' בבית משפט

שאלה: על פי חוק סדר הדין האזרחי ניתן לשלוח מייצג לדיון בבית המשפט. האם רק בתביעות קטנות, או שמא אף בתיק אזרחי? האם צריך ייפוי כח מיוחד, או מספיק חתימת המייפה? צילום ת.ז. שלו? תשובה: