מי יכשיר את פקחי התנועה ?
בית המשפט העליון דחה עתירה לעצור את קורסי
ההכשרה לפקחי התנועה למרות הטענות על הבעייתיות במכרז
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7
עו”ד נועם קוריס כותב על
איגוד האינטרנט ועל לשון הרע
בית
המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי
מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 17.7.2018 ומיום 1.8.2018
(עת"ם 14022-07-18, סגנית הנשיאו' מרוז). בית המשפט
המחוזי דחה בקשה שהגישה המבקשת למתן צו ביניים.
ביום 5.7.2018 הגישה המבקשת, חברה שעוסקת בתחום של "שירותי אבטחת
כבישים", עתירה מינהלית המכוונת להפסקת ההתקשרות בין המשיבה 1, המועצה
המקומית קריית עקרון (להלן: המועצה) לבין המשיבה
2, חברת הנתיב הנדסת תנועה בע"מ (להלן: חברת הנתיב) בעניין קורס
פקחי תנועה. בד בבד המבקשת הגישה בקשה למתן צו ביניים לפיו יופסק הקורס עד להכרעה
בעתירה.
על פי הנטען בעתירה, בהתאם להסכם שהושג בין המועצה לחברת הנתיב מקיימת
האחרונה קורס להכשרת פקחי תנועה מוסמכים במתנ"ס בשטח המועצה, כאשר תושבי
המועצה המשתתפים בקורס לא משלמים בעבור ההכשרה ואף חלק מבוגרי הקורס מיועדים
להעסקה על ידי המועצה. כמו כן, חברת הנתיב לא משלמת למועצה עבור השימוש בכיתת
הלימוד במתנ"ס. המבקשת טענה כי היה על המועצה לפרסם מכרז בנושא בטרם התקשרה
עם חברת הנתיב, וכי מכל מקום המועצה אינה יכולה להסכים על הסמכה של פקחי תנועה,
עניין שהסמכות בו מוקנית באופן בלעדי למשטרת ישראל.
המועצה הגישה תגובה לבקשה למתן צו ביניים, ובה טענה, בין היתר, כי העתירה
והבקשה לוקות בשיהוי וכן כי המבקשת אינה נקיית כפיים שכן היא עצמה מנהלת קורס דומה
ומתקשרת לגביו בהסכמים עם רשויות מקומיות אחרות, גם כן שלא במסגרת מכרז. בעקבות
זאת המבקשת הגישה בקשה להגיב לתגובה. ביום 17.7.2018 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה
והורה למבקשת להגיש תגובה עד ליום 19.7.2018.
בטרם התקבלה תגובת המבקשת, גם כן ביום 17.7.2018, דחה בית המשפט המחוזי את
הבקשה למתן צו ביניים על הסף. בית המשפט המחוזי קבע כי העתירה והבקשה לוקות
בשיהוי, מאחר שהמועצה פרסמה את כוונתה לקיים את הקורס באמצעות חברת הנתיב כבר
בחודש מרץ 2018, וכן כי הקורס כבר החל. עוד נקבע כי הפסקתו או ביטולו של הקורס
יפגעו בתלמידים שאותם המבקשת לא צירפה כמשיבים לעתירה. מעבר לכך, ולגוף הדברים,
ציין בית המשפט המחוזי כי המועצה הצהירה שהעסקת פקחי תנועה כפופה באופן מוחלט למתן
הסמכה מטעם המשטרה, כי עובר למועד פתיחת הקורס היא קיבלה התחייבות חד משמעית מצד
חברת הנתיב לפיה הקורס עומד בדרישות המשטרה, וכי ממילא לא ייחתם כל מסמך בזיקה
לקורס או להסמכתם של התלמידים ללא אישור מטעם המשטרה. בית המשפט המחוזי ציין כי
הצהרה זו שומטת את הקרקע מתחת לטענות המבקשת, וכי בהקשר לכך נפל פגם גם באי-צירופה
של משטרת ישראל כמשיבה לעתירה. לבסוף, ובכל הנוגע לשאלה של חובת המכרז, ציין בית
המשפט המחוזי כי המקרה דנן מצוי "בתחום האפור", בהתחשב בכך שהשירות
שהעמידה חברת הנתיב למועצה הוא ללא תמורה ואין מידע על הטבה עקיפה ממנה נהנית חברת
הנתיב, למעט העמדתה של כיתת לימוד לרשותה. מכל מקום, ציין בית המשפט המחוזי כי
בהתאם להצהרת המבקשת עלותו של קורס מסוג זה עומדת על סך של כ-20,000 שקלים, כך
שלפי סעיף 3(3) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 דומה כי קיים לגביו
פטור מעריכת מכרז פומבי.
ביום 1.8.2018 המבקשת הגישה בקשה נוספת, ובה טענה כי מאחר שניתנה לה האפשרות
להגיב לתגובת המועצה, לא היה מקום להכריע בבקשה למתן צו ביניים בטרם קבלת התגובה
האמורה. במסגרת בקשה זו הוסיפה המבקשת ופירטה את טענותיה בעניין תגובת המועצה.
בו ביום ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי, ובה נקבע כי אין מקום לשנות
מההחלטה הקודמת שניתנה. בית המשפט המחוזי עמד על כך שנתונה לו הסמכות להכריע בבקשה
לסעד זמני גם בלא תשובה. כן צוין כי "נימוקי ההחלטה אינם נסמכים אלא על
עובדות שנטענו על ידי העותרת".
בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון נסבה על שתי החלטותיו האמורות של בית המשפט
המחוזי. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי נפל שיהוי בהגשת העתירה
והבקשה לצו ביניים, שכן בפרסום מטעם המועצה בחודש מרץ 2018 לא צוין מועד פתיחתו של
הקורס. כמו כן, לטענת המבקשת הקורס מצוי בשלב התחלתי, כאשר בחודש יולי נערך רק
מפגש היכרות למשתתפים בו, ותו לא. בנוסף, המבקשת חוזרת על טענותיה בעניין הקושי
במישור הסמכת הפקחים והצורך לעמוד בתנאים של משטרת ישראל, בהדגישה כי ההצהרות
שמסרה המועצה בהקשר זה אינן מספקות. כמו כן, המבקשת חוזרת על טענותיה בכל הנוגע
לתחולתה של חובת מכרז בנסיבות העניין. לבסוף, המבקשת מלינה על כך שהחלטתו של בית
המשפט המחוזי ניתנה עוד בטרם התקבלה תגובתם לתגובת המועצה, חרף העובדה שניתנה לה
הרשות להגיב באותו היום ממש.
לאחר שבית המשפט העליון שקל את הדברים הוא סבר כי דין הבקשה להידחות אף מבלי
להידרש לתשובה. כידוע, התערבות של ערכאת הערעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית
הנוגעות לסעדים זמניים תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו: בר"ם 3900/17 דאמו הנדסה אזרחית בע"מ נ' מועצה מקומית שיבלי אום אל ג'נם, פסקה 12
(16.5.2017)). איני סבורה כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים המצדיקים התערבות
בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.
אכן, במקרה זה נושא השיהוי הוא בעל משקל משמעותי בכל הנוגע לשיקולי מאזן
הנוחות, בהתחשב בכך שהקורס כבר החל. מן העבר השני, דומה כי החשש לפגיעה באינטרס
הציבורי אינו משמעותי בכל הנוגע לאופן הסמכתם של פקחי תנועה, בשים לב להבהרה של
המועצה באשר לכך שהיא עצמה אינה מבצעת פעולת הסמכה כלשהי, אלא משטרת ישראל, וכי
הקורס מכוון להכשרה בלבד. הדברים אמורים אף מבלי להתייחס לטעמים אחרים שצוינו
בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ובכלל זה אי צירוף משיבים כנדרש.
בנסיבות אלה, אף אין צורך לקבוע מסמרות בעניין סיכויי הערעור. אלה בהכרח
"נתונים בספק" כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בשים לב לחשיבות העקרונית
הנודעת להקפדה על חובת מכרז, כמו גם על החובה הלא סטטוטורית לקיים שוויון
הזדמנויות.
לבסוף, בדבר טענות המבקשת כנגד המועד שבו התקבלה ההחלטה מצדיקות את ביטולה.
אמנם, יש להצטער כי ההחלטה ניתנה במקביל להחלטה המתירה למבקשת זכות תגובה. אולם,
כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 1.8.2018 – הוא לא היה מחויב בקבלת תגובת
המבקשת טרם הכרעה בבקשה למתן צו ביניים. מכל מקום, טענותיה של המבקשת שאותן ביקשה
להציג בפני בית המשפט המחוזי נכללו לבסוף הן בבקשה שהוגשה ביום 1.8.2018 והן בבקשה
שבפני העליון, ובית המשפט העליון לא ראה שיש בהן כדי לשנות מהמסקנה האמורה.
עו”ד נועם
קוריס בעל
תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם
קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור
מאז שנת 2004.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה