עו"ד נועם קוריס - נ. קוריס ושות' עו"ד

יום ראשון, 23 בינואר 2022

3.5 מיליון ₪ נזקים בגין ניווט אוניות בנמל אשדוד

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי נמל אשדוד. ועוד כמה מאמרים:

מדובר, בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בת"א 55323-05-19 (השופט ע' כהן), מיום 30.12.2021, בגדרה מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום "ניתוב אוניות". בהתאם לבקשה שהוגשה עולה, כי מפעלי ים המלח בע"מ (להלן: המשיבה), הגישה נגד המבקשת, חברת נמל אשדוד בע"מ (להלן: המבקשת), תביעה כספית בסך של כ-3.5 מיליון ₪. עניינה של התביעה בנזקים שנגרמו למשיבה בשטח המבקשת, ביום 7.10.2017, במהלך ניתוב אוניה בין רציפי הנמל לצורך עגינה ועיתוּק מכולות. האוניה, שנותבה מרציף 11 לרציף 12, פגעה ב-"דולפין עגינה" (חלק ממקשר אליו מרותקות אוניות ברציף 12 בנמל אשדוד) וגרמה לנזק מושא התביעה. הליך גישור שהתקיים בין המבקשת לבין המשיבה לא צלח, ומשכך נקבע ליום 30.12.2021 דיון מקדמי בתביעה. במסגרת הדיון המקדמי, ביקש בית המשפט המחוזי את עמדת הצדדים באשר למינוי מומחה מטעמו, אשר יחווה דעתו בשאלת קיומה של רשלנות בניתוב האוניה. המשיבה הסכימה למינוי המומחה ואילו המבקשת התנגדה למינוי בטענה, כי לא הוגשה מטעם המשיבה חוות דעת בעניין זה. לאחר שמיעת הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי למנות מומחה בתחום "ניתוב אוניות", אשר יסייע בהכרעה בשאלת הרשלנות: "אני סבור שיש למנות מומחה בתחום הניתוב אשר יחווה את דעתו האם עגינת הספינה לרציף בוצעה באופן רשלני או לא. לעניין המומחה בתחום הניתוב, אכן, הצדדים לא הגישו חוות דעת בתחום זה אלא רק התייחסות של הנתבעת בתצהירים השונים שהוגשו מטעמה. אולם, לאחר ששאלת הרשלנות בניתוב עומדת בבסיס המחלוקת בתיק זה, ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע במחלוקת ביעילות, אני זקוק לחוות דעת מומחה אשר תסייע לי לנתח את הנתונים ולהגיע למסקנה האם הניתוב בוצע באופן רשלני אם לאו. באי כח הצדדים יציעו, כל אחד, רשימה של שלושה מומחים, תוך 30 יום מהיום [...]". על החלטה זו מיום 30.12.2021, הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו. לטענת המבקשת שגה בית המשפט המחוזי כאשר החליט למנות מומחה מטעמו בתחום "ניתוב אוניות" לשם ההכרעה בשאלת הרשלנות. לדבריה, ההחלטה מנוגדת לשיטת המשפט האדוורסרית הנהוגה בישראל, משהחליט בית המשפט המחוזי 'לבוא בנעליו' של פרקליט המשיבה, ובכך ליטול חלק פעיל בהליך הבאת הראיות. עוד טוענת המבקשת בהקשר זה, כי העברת ההכרעה במחלוקת על אודות הניתוב לידיו של מומחה מטעם בית המשפט, בנסיבות בהן התובעת עצמה לא הגישה חוות דעת מטעמה, הינה בבחינת "מיקור חוץ" של עבודת בית המשפט, שעולה כדי התפרקות מסמכותו השיפוטית. לגישתה ההחלטה שהתקבלה פוגעת בה במישור הדיוני, שכן מצד אחד, אין באפשרותה כעת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה; ומצד שני, ההחלטה מאפשרת למשיבה לבצע "מקצה שיפורים". בנוסף, כך לעמדת המבקשת, על בית המשפט להכריע במחלוקת אך על-פי הראיות שהוגשו מטעם הצדדים, שכן מינוי מומחה מטעמו עתיד לסרבל את הדיון ולפגוע ביעילותו. לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובנספחיה, כמו גם בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה שלפני, נחה דעתו כי דין בקשת רשות הערעור – להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובה מאת המשיבים, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות). החלטת בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו היא החלטה דיונית מובהקת, שמצויה בליבת שיקול הדעת של בית המשפט באשר לאופן ניהול ההליך. הלכה ידועה היא, כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לסדרי הדין ולאופן ניהול ההליך המשפטי, לרבות החלטות שעוסקות במינוי מומחים מטעם בית המשפט. ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכה הדיונית בעניינים אלו, אלא במקרים חריגים בלבד (רע"א 7790/20 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 8 (14.12.2020); עניין קרני, בפסקה 8; רע"א 8291/21 כהן נ' אלקטרה בניה בע"מ, פסקה 7 (12.12.2021)). המקרה שלפני אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים, ודי בכך כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור. בין אם בית המשפט המחוזי נסמך על תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (התביעה במסגרתה ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור הוגשה לפני יום התחילה של התקנות החדשות כך שחלות התקנות הישנות. ראו בעניין זה תקנה 180 לתקנות החדשות, על כל חלקיה) ובין אם נסמך על תקנה 88(א) לתקנות החדשות (המבקשת לא טענה בעניין זה ואף בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו עליו), פעל הוא בגדר סמכות שניתנה לו בדין. תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) קובעת כי בית המשפט: "רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)". בדומה, תקנה 88(א) לתקנות החדשות קובעת כי בית המשפט: "רשאי בכל עת למנות מומחה מטעמו, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד". הן לפי התקנות הישנות הן לפי התקנות החדשות, הערכאה הדיונית רשאית, אפוא, למנות מומחה מטעמה בכל עת, בין אם הוגשו ראיות מטעם הצדדים ובין אם טרם הוגשו. האם רשאית הערכאה הדיונית לעשות כן גם כאשר לא הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים כלל? ביחס לתקנות החדשות, הדבר נלמד מנוסח תקנה 88(ב) לתקנות אלה, אשר מפרטת את השיקולים שהערכאה הדיונית אמורה לשקול בעת השימוש בסמכות: "בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין" (ההדגשה הוספה – ש' ש'). מחוקק המשנה מצא לנכון להבהיר, בתקנה זו, כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט, כאשר מדובר במחלוקת שדורשת היזקקות למומחה, גם כשהצדדים לא הביאו מומחים מטעמם הינה פעולה לגיטימית. בסיפת התקנה, מחוקק המשנה מתייחס למצב אחד שבו יש מחלוקת בין מומחים, ולמצב חלופי, אפשרי, שבו מדובר במחלוקת בין בעלי הדין ובית המשפט זקוק לסיוע של מומחה על מנת לפסוק במחלוקת שלפניו ובלבד שבית המשפט שקל, כאמור, את הנסיבות הייחודיות להליך (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 393-392 (2021); רע"א 1966/21 פלאפון תקשורת בע"מ נ' קרני (4.5.2021) (להלן: עניין קרני). ראו והשוו גם ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ, פסקה 22 (28.10.2010)). ביחס לתקנות הישנות, אין אלא להפנות להחלטה שניתנה ברע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' אלוני, פ"ד נ"א(2) 574 (להלן: ענין יפת השמש) שם קובעת השופטת שטרסברג כהן, בהתייחס לתקנה 130(א) לתקנות הישנות, כי בית משפט רשאי למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בכל עת גם בטרם שהמציאו הצדדים חוות דעת מטעמם וכי אין במינוי כאמור משום יצירת ראיות עבור התביעה שטרם הביאה כאלה. החלטה זו אוזכרה בהסכמה ברע"א 6878/21 עדיאלי נ' בנייני בר אמנה בע"מ (19.10.2021), שם מינה בית המשפט המחוזי מומחה מטעמו, אחרי שנים רבות שהתביעה מתנהלת, לאחר הגשת סיכומים ולפני מתן פסק דין מבלי שהיו לפניו חוות דעת מטעם הצדדים. בית המשפט העליון בהחלטתו בבקשת רשות הערעור, בעניין עדיאלי, קבע כי: "במקרים בהם נותר בליבו של בית המשפט ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת, רשאי הוא למנות מומחה מטעמו בכל שלב שהוא [...] ולרבות לאחר הגשת סיכומים, ושמא, אף ראוי למנות מומחה כאמור על מנת להתיר ספקות ככל שנותרו בלבו של בית המשפט אף לאחר שמיעת הראיות". בית המשפט הוסיף ואמר, כי משעה שתקנה 130(א) לתקנות הישנות נוקטת בהיגד "בכל עת" ואינה אוסרת למנות מומחה גם כאשר לא הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, אזי נראה, כי אין מניעה לעשות כן מכוח עקרונות היסוד עליהם מושתתות התקנות החדשות (תקנות 5-1) שחלים על כל עניין אזרחי שמובא לפני בית משפט מכוח תקנה 180(א) לתקנות החדשות. שעה שלא יכול להיות חולק שהחלטת בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד הללו ובראשם ניהול יעיל של ההליך האזרחי (ראו לעניין זה: עניין קרני, בפסקה 9), שהרי מינוי מומחה מטעם בית המשפט עשוי דווקא לקצר את ההליך המשפטי ולייעלו (ראו: רע"א 8368/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 31 (11.2.2020); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 338-337 (מהדורה שנייה, 2020)), סבורני, כי אין ממש בטענת המבקשת לפיה, בית המשפט נטל, כביכול, חלק פעיל בהליך הבאת הראיות או בטענה, כי מינוי המומחה עתיד לפגוע ביעילות הדיונית. במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי אפשר לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, כמצוות תקנה 130(א) לתקנות הישנות (כעולה מפרוטוקול הדיון המקדמי) והביא בחשבון את מכלול השיקולים והטיעונים שנוגעים לעניין בטרם החלטתו. בית המשפט המחוזי, אשר בקיא בפרטי ההליך, סבר כי חוות דעת מומחה בתחום זה תסייע לו להכריע במחלוקת שלפניו, לקדם את ההליך, ולנהלו באופן יעיל, וקבע כי יש למנות מומחה מטעמו, משום "ששאלת הרשלנות בניתוב עומדת בבסיס המחלוקת בתיק זה, ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע במחלוקת ביעילות". המבקשת טוענת, כי נפגעו זכויותיה, ובכלל זה אינטרס ההסתמכות שלה, שעה שאין באפשרותה כעת להגיש חוות דעת מטעמה בתחום "ניתוב אוניות". אשר לתקנות החדשות – אין מניעה שבעלי דין יגישו חוות דעת משלהם גם לאחר שבית משפט מינה מומחה מטעמו ובלבד שעמדו במועדים שקבועים בתקנה 87(ה) ו-(ו) לתקנות אלה. אכן, יש בכך כדי לסרבל את ההליך שכן לא מן הנמנע שהמומחה מטעם בית המשפט יבקש או יתבקש להגיש חוות דעת משלימה שתתייחס לחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים. ברם, זהו ההסדר שבחר בו מחוקק המשנה שעה שראה להגביל את זכויות בעלי הדין לעשות כן למצב דברים בהם מונה המומחה מטעמו בהסכמתם (תקנה 88(ד) לתקנות החדשות (ראו בהקשר זה: עניין קרני, בפסקה 9 ויעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 338-337 (מהדורה שנייה, 2020)). ומה באשר לתקנות הישנות שחלות בענייננו? גם לפי התקנות הישנות, משלא מדובר במומחה מוסכם, נתונה בידי בעלי הדין האפשרות להגיש חוות דעת מומחה מטעמם. בעניין יפת השמש נדרש בית המשפט העליון לטענה זו וקבע, כי במצב בו לא הייתה הסכמה למינוי מומחה מטעם בית המשפט כל בעל-דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו והפנה למועדים שקבועים תקנות סדר הדין (עדות מומחים), תשט"ו-1954, ההסדר הנורמטיבי שהיה בתוקף בשעתו. בענייננו, באפשרותה של המבקשת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנה 129(א) לתקנות הישנות וככל שחלף המועד לעשות כן (שכן הוגשו תצהירי עדות ראשית והתקנה מאפשרת להגיש חוות דעת מטעמו של בעל דין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשתם) תוכל היא לפנות לבית המשפט המחוזי, בהתאם לתקנה זו, ולבקש להאריך לה את המועד להגשת חוות דעת מטעמה. לא מן הנמנע שבית משפט קמא ייעתר לבקשה זו נוכח העיתוי בו בחר למנות מומחה מטעמו. מעבר לכך, חוות הדעת שיגיש המומחה מטעם בית המשפט היא רק אחת מני ראיות רבות, שיעמדו לפניו. ברי כי ראיה זו אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, והאמור בה אינו מחליף את סמכותו להכריע במחלוקות שלפניו (ראו: ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון מסארווה, פסקה 14 (23.2.2014); רע"א 3356/12 מוסך פ.י.א צפון בע"מ נ' י.ל הסעים 2000, פסקה 7 (24.5.2012)). בית המשפט המחוזי מצא לנכון לאפשר לצדדים ליטול חלק פעיל בהליך המינוי, משהורה לכל אחד מהם, להציע רשימה של שלושה מומחים. משמע, למבקשת תהא הזדמנות להציע מומחים מטעמה, להתייחס לרשימת המומחים שתגיש המשיבה, ובכך תוכל להשפיע באופן ממשי על זהות המומחה שימונה מטעם בית המשפט. באפשרותה של המבקשת, אם תמצא לנכון, גם לשלוח למומחה שימונה מטעם בית המשפט שאלות הבהרה בקשר לחוות הדעת, ואף לחקור אותו בחקירה נגדית במידת הצורך – הכול לפי הקבוע בתקנות 130(א) ו-134 לתקנות הישנות (קיימת תקנה דומה בתקנות החדשות – תקנה 91). הנה כי כן, בענייננו לא כל נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו, אשר יחווה דעתו בשאלת הרשלנות בעניין ניתוב האוניה לרציף. משלא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטה מעין זו, סבורני, כי יהא זה נכון לאפשר לבית המשפט המחוזי לקדם את הדיון בתביעה הכספית לפי מיטב הבנתו. מטעמים אלו, נחה דעתו של בית המשפט, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. הבקשה נדחתה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 20 בינואר 2022

הפרקליטות הגישה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על שחרורו של הנאשם מוטי חסין למעצר באיזוק אלקטרוני.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לפני זמן קצר לבית המשפט העליון הודעת ערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על שחרורו של הנאשם מוטי חסין למעצר באיזוק אלקטרוני.

ועוד כמה מאמרים:

· עדכון מדרגות מס רכישה לשנת 2022, בהתאם לשינוי במדד...

· פרקליטות און ליין - הפרוייקט החדש של פרקליטות המדינה

· בג"צ דחה עתירה לבחון שיווין נטל מזונות הקטינים

· 106 מיליון ₪ קנסות בגין הפרת שימוש חוק המזומן

· עד המדינה ארכי פושע, עבירות שביצע בארה"ב הובילו לגיוסו כסוכן FBI

· גל האומיקרון - הוגש כתב אישום בגין הפרת בידוד

· העליון נגד פייסבוק, תשלם הוצאות משפט ותעמוד לדיון ...

· כתב אישום בפרשת ספאם, עוקץ והתחזות לחב' דואר ישראל

"למרבה הצער, אירועי אלימות עבריינים מסדר הגודל בהם מעורב המשיב, עלולים להתרחש באופן בלתי צפוי, אם על ידו ואם על ידי אלו המבקשים לפגוע בו. בתרחיש כזה עלול המשיב להיות מעורב שוב בביצוע או תכנון של מעשי אלימות אכזריים, אשר גם אזרחים תמימים עלולים להיפגע מהם", צוין בהודעת הערר.

כזכור, מוטי חסין מואשם יחד עם 5 נאשמים נוספים, בביצוע עבירות רצח, קשירת קשר לביצוע פשע (רצח), עבירות נשק ועוד, כל אחד לפי חלקו. על פי כתב האישום, הנאשם ויתר הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם במסגרת סכסוך בין שתי חבורות עברייניות, וחלקו של הנאשם בביצוע העבירות הינו משמעותי.

כעולה מכתב האישום, הנאשם איתר אדם שיבצע רצח, סיפק לו אמצעים לביצוע הרצח, ומימן ייצורו של רכב חבלה שנועד להביא למותו של אחר מחבורה עבריינית יריבה. כמו כן, החזיק הנאשם על גג גן ילדים ארסנל נשק, בתוכו בין היתר חומר נפץ ורימוני רסס.

במסגרת דיוני המעצר בעניינו של הנאשם, הוצג בפני בית המשפט המחוזי מידע מודיעיני, אותו הגדיר בית המשפט כמידע שיש בו ללמד על אופייה של המסוכנות הנובעת מהנאשם ועל מידתה הגבוהה. גם שירות המבחן התרשם, כי אין בכוחו של מעצר בפיקוח אלקטרוני כדי להפחית ממסוכנותו הגבוהה של חסין, זאת לצד עברו הפלילי העשיר, וכתבי אישום תלויים ועומדים בגין איומים לפגיעה בחיי סוהרים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט היימן) החליט כי בכל אלה יש כדי להביא להחמרת התנאים המגבילים שיוטלו על חסין, אך לא כדי להותירו במעצר ממש, וזאת בשל חלוף זמן רב ממועד תחילת משפטו.

הפרקליטות ביקשה לעכב ביצוע ההחלטה והגישה ערר, במסגרתו מבקשת הפרקליטות כאמור מבית המשפט העליון לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהורות על המשך מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

הפרקליטות סבורה, כי קיים קושי ממשי בעצם שחרורו של הנאשם ממעצר מאחורי סורג ובריח, וכי מעצר באיזוק לא נותן מענה לסכנתו של הנאשם לציבור.

"השמתו של המשיב במרכז פעילותו העבריינית, תוך החזרתו לסביבתו הטבעית אשר בה ביצע את המעשים המיוחסים לו, היא בלתי סבירה. זאת ועוד. מסוכנותו של המשיב, וכן מעורבותו העמוקה בפעילות עבריינית, כפי שעולה מעובדות כתב האישום והמיידעים המודיעיניים אודותיו, מקימים חשש ממשי שהמשיב יפר את תנאי המעצר שנקבעו לו, והסיכון הטמון בהוצאתו מאחורי סורג ובריח יתממש", צוין בהודעת הערר.

הודעת הערר לבית המשפט העליון הוגשה ע"י דגנית כהן ויליאמס מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי מנוהל התיק ע"י עורכי הדין יוסי קורצברג וארז ריכטנברג מפרקליטות מחוז ת"א.

יום חמישי, 21 בינואר 2021

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

אם יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.

לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.

יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.

פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.

החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.

כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.

תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.

בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.

מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.

בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.

כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.

מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.

הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.

החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.

בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.

יום חמישי, 16 ביולי 2020

חוות הפרפרים פועלת בניגוד ליעוד הקרקע

חוות הפרפרים פועלת בניגוד ליעוד הקרקע

בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שקבע בצו את הפסקת הפעילות של חוות הפרפרים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזק לייב

ראשיתו של המקרה הנו בבקשת הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון מיום 20.8.2015 למתן צו הפסקה שיפוטי וצו למניעת פעולות במעמד צד אחד בשל הפעלת חוות הפרפרים, לפי סעיפים 239 ו-246 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) (בנוסחם לפני תיקון 116 לחוק זה).

על פי האמור בבקשה, על המקרקעין הידועים כגוש 10163 חלקה 20, חלה תוכנית ש/23א אשר קובעת כי ייעודם חקלאי (להלן: המקרקעין), והמבקש מפעיל בהם עסק לגידול פרפרים לצורך מכירתם וכן מרכז מבקרים המיועד בעיקרו לילדים, וזאת ללא היתר מתאים מכוח חוק התכנון והבניה.

ביום 9.9.2015 קיבל בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה (השופט י' גולדברג) את הבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי, והורה על איסור שימוש במקרקעין ומניעת פעולות נוספות בו שלא בהתאם להיתר, וזאת החל מיום 9.12.2015.

ביום 11.2.2016 הגיש המבקש בקשה לביטול הצו אשר נדחתה ביום 4.4.2016 תוך שנקבע כי הצו יכנס לתוקפו ביום 30.6.2016.

ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת עפ"א 24136-05-16 נדחה. בית המשפט המחוזי (השופטת ר' בש) קבע כי "לא ניתן לראות את קיומו של מרכז המבקרים במקרקעין כשימוש הקשור בטבורו אל מלאכת הייצור החקלאי", ומשכך העסק המנוהל על-ידי המבקש בחוות הפרפרים לא מהווה שימוש מותר ב-'קרקע חקלאית' כלשונו בסעיף 156(א) וסעיף 7 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"פ 6888/16) שהגיש המבקש הועברה לדיון בפני הרכב תלתא, ולאחר דיון במעמד הצדדים, ביום 20.3.2017 התקבל הערעור באופן חלקי באופן שבית המשפט זה (השופטים י' עמית, א' שהם ו-ד' ברק-ארז) הורה על התליית צו ההפסקה השיפוטי עד למתן החלטה בבית המשפט לעניינים מקומיים.

נקבע כי "אין חולק כיום שגידול פרפרים כשלעצמו מהווה פעילות חקלאית והמחלוקת היא אך ורק לגבי מרכז המבקרים" וכי יש להשיב את הדיון לבית המשפט לעניינים מקומיים לצורך בחינת הראיות לגבי אופי הפעילות במרכז המבקרים, "וכן על מנת לבחון טענתו [של המבקש – י' א'] שהשתתפות בפעילות חקלאית תמורת תשלום אינה משנה את היעוד החקלאי ואינה שונה מפעילויות חקלאיות אחרות בתשלום כמו פינות ליטוף, קטיף דובדבנים, דייג בבריכות דיג וכיו"ב".

ביום 12.9.2018 קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, על פי הנתונים שהובאו בפניו, לרבות עדותו של המבקש, כי גידול הפרפרים – המוכר כשימוש חקלאי בקרקע – מהווה "פעילות נלווית, משנית, לפעילות אירוח המבקרים", וזו האחרונה מהווה "מטרה לא חקלאית" כהגדרתה בסעיף 7(ב) לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה.

עוד נקבע כי גביית התשלום אינה המבחן העיקרי בבחינת טיב השימוש בקרקע חקלאית, אך בנסיבות העניין יש בה כדי ללמד שאירוח המבקרים בתשלום מהווה את עיקר פעילות החווה, ולכן, בניגוד לפעילויות חקלאיות אחרות, השימוש החקלאי בחוות הפרפרים לא "עומד על רגליו" ללא פעילות המבקרים.

בסיכומו של דבר הורה בית המשפט לעניינים מקומיים על חידוש צו ההפסקה השיפוטי תוך 60 יום ממועד מתן ההחלטה.

המבקש שב וערער לבית המשפט המחוזי בחיפה בטענה כי ניתן לבצע בשטח חקלאי כל פעולה המובילה למטרה חקלאית, והאכלת פרפרים, גם אם באמצעות המבקרים בחווה, היא אכן פעולה כזו. עוד נטען כי אין כל מקום להבחין בין פעילותה העיקרית לפעילותה המשנית של החווה, ויש לראות בכל פעילות הנעשית לצד הפעילות החקלאית כנלווית אליה.

ביום 22.1.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, תוך שקבע כי אין מקום להתערב במסקנותיו העובדתיות של בית משפט השלום, אשר על פיהן נקבע כי "עיקר פעולת החווה, תכליתה והטעם לקיומה הוא קיומו של מרכז המבקרים, ולא הפעילות החקלאית שהיא גידול הפרפרים".

כמו כן, נדחתה טענת המבקש לפיה די בפעולת האכלת הפרפרים, הנחשבת כשלעצמה לפעילות חקלאית, כדי לקבוע כי הפעילות במרכז המבקרים מהווה שימוש למטרה חקלאית.

בתוך כך נקבע כי המבקש לא הציג כל ראיה בפני בית משפט לעניינים מקומיים על יכולתה של חוות הפרפרים להתקיים ללא הפעילות התיירותית במרכז המבקרים. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי פעילות האכלת הפרפרים לא מהווה חלק אינטגרלי מהשימוש בקרקע, ולכן פעולות המבקש במקרקעין מהוות שימוש בהם למטרות שאינן חקלאיות.

בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון הופנתה בעיקרה כלפי קביעתן של הערכאות הקודמות, לפיהן הפעילות שמבצע המבקש בחוות הפרפרים אינה מהווה שימוש חקלאי, ועל כן יש בה משום שימוש אסור במקרקעין.

לטענת המבקש, גידול הפרפרים מהווה מטרה כלכלית, והאכלתם על ידי המבקרים באמצעות מקל הטבול במי סוכר היא חיונית לשם הפיכת הפעילות החקלאית לכלכלית.

עוד טוען המבקש כי ניתן לבצע בשטח חקלאי כל פעולה "המובילה למטרה חקלאית", ואין דרישה כי המטרה הדומיננטית של השימוש בקרקע תהיה שימוש חקלאי, כקביעת בית המשפט המחוזי.

לשיטת המשיבה, הבקשה מופנית כלפי יישום ההלכות הקיימות על נסיבות העניין הקונקרטי, וקביעותיהן של הערכאות הקודמות הן עובדתיות בעיקרן, ונסובות סביב השאלה האם מדובר בפעילות חקלאית המותרת בהתאם לייעוד המקרקעין.

בהתייחס לכך נטען כי ההלכה הפסוקה קבעה כי פעילות חקלאית מותרת היא כזו ה"דרושה במישרין לייצור חקלאי". לצורך בחינה זו, נבחנת אופי הפעילות במקרקעין, היקף הפעילות והשלכותיה על הסביבה החקלאית.

המשיבה הוסיפה וטענה כי הערכאות הקודמות יישמו את הדין האמור על עובדות המקרה והסיקו כי פעילות מרכז המבקרים, שאינה חקלאית, היא הפעילות העיקרית בחווה והיא אינה דרושה במישרין לגידול הפרפרים, וככזו – מהווה שימוש אסור במקרקעין על פי ייעודם.

לאחר שעניינו של המבקש נדון בפני בית משפט זה ברע"פ 6668/16, נקבע כי על בית המשפט לעניינים מקומיים לבחון את התשתית הראייתית הנוגעת לעניין, ולאפשר את הוכחת אופי הפעילות במקרקעין, היקפה, והשלכותיה על הסביבה החקלאית.

עוד נדרש בית המשפט לעניינים מקומיים לבחון האם הפעלת "חוות פרפרים" במתווה הנדון כמוה כהפעלת "פינת ליטוף" או שמא דומה יותר לפעילויות כגון קטיף עונתי של פירות.

בית המשפט העליון קבע בפסק דינו, כי הערכאות הקודמות בחנו את הסוגיות שבדיון, ואת ההלכה שנקבעה על ידי בית משפט זה, בין היתר בעע"מ 4487/12 סטולרו נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון (9.10.2013) (להלן: עניין סטולרו) (ראו גם: ר"ע 30/86 פ.א.ב. שירותים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(1) 249 (1986) (להלן: עניין פ.א.ב.)), וקבעו על בסיס הראיות שהובאו בפניהן כי השימוש העיקרי במקרקעין נשוא הבקשה הוא לשם הפעלת מרכז מבקרים תיירותי, שהקשר בינו לבין השימוש החקלאי בקרקע רופף לכל הפחות.

קביעותיו של בית המשפט המחוזי נסמכות על עניין סטולרו האמור, ואינן מחדשות הלכה. על כן, אין עניינו של המבקש מעלה כל שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטי בנסיבות העניין או חשש לעיוות דינו.

זאת ועוד, אף לגופו של עניין נראה כי הפעילות שמבצע המבקש במקרקעין לא עולה כדי שימוש חקלאי.

סעיף 7 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה קובע הגבלות בשימוש בקרקע לא חקלאית:

"(א) לא יינתן על ידי מוסד תכנון היתר לבניה או לשימוש בקרקע חקלאית למטרה לא חקלאית אלא בהתאם לתכנית שנתמלאו בה הדרישות של סעיף 6 או אם הסכימה לכך הועדה.

(ב) "מטרה לא חקלאית", בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים."

כידוע, כבר בעניין פ.א.ב. קבע הנשיא מ' שמגר כי פרשנות התיבה "במישרין" בסעיף 7 לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה צריכה "לצמצם כל שימוש לפעולות הקשורות מניה וביה בייצור".

בהמשך, בעניין סטולרו נקבע על בסיס הלכה זו, כי השאלה אם מדובר ב"שימוש חקלאי" תוכרע לפי שני תנאים מצטברים: האחד – קיומה של זיקה ישירה והדוקה בין אופי הפעילות המתקיימת במקרקעין לפעילות החקלאית. השני – היקפה של הפעילות הנלווית; ככל שזו רחבה יותר, כך "הכף תיטה לקבוע שאין מדובר בשימוש חקלאי" (עניין סטולרו, פסקה 15 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן).

בענייננו, הוכח כי עיקר הפעילות בחוות הפרפרים היא פעילותו של מרכז המבקרים, משום שאין כל פעילות כלכלית אחרת המתקיימת במקרקעין, לרבות מכירת פרפרים. משהפעלת מרכז מבקרים לא דרושה במישרין לצורך גידול הפרפרים, ומשהיקף פעילותו של מרכז המבקרים כה רחב, לא מצא בית המשפט העליון כי נפלה טעות בקביעותיהן של הערכאות הקודמות כי הפעלת "חוות הפרפרים" נעשית בניגוד לייעוד הקרקע ועל כן הוא דחה את בקשת רשות הערעור.

יום רביעי, 13 במאי 2020

עו"ד נועם קוריס כותב על הסרת תוצאות מגוגל ועל מדונה

עו"ד נועם קוריס כותב על הסרת תוצאות מגוגל ועל מדונה

עו"ד נועם קוריס הוא מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מאסטר במשפט, מאוניברסיטת ברר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

איזה מישהי סיפרה לי, שאיזה פלוני אובססיבי הקים נגדה בלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים.

בכל מקרה, הסתבר שרכלנות, ירידה נמוך, שימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.

אומנם בהתייחס לגוגל, לפי בית המשפט בישראל, בכתבה של חן מענית, גלובס: "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל במציאות מסתבר, שרובנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של רבים מהאנשים שנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה, יחסים אישיים וחברתיים, ויחסים רומנטיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.

השבוע הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.

השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

עו"ד נועם קוריס כותב בקפה themarker על הסרה מגוגל

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן , עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg על הסרה מגוגל , עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום, עו"ד נועם קוריס כותב ב nrg, עו"ד נועם קוריס כותב ב nfc, עו"ד נועם קוריס כותב ב pc.co.il, עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר, עו"ד נועם קוריס בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס ביוטיוב, עו"ד נועם קוריס בטוויטר, עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס, עו"ד נועם קוריס קבוצת עורכי דין בפייסבוק, עו"ד נועם קוריס כתבה ב הארץ, , לכתבה בביזפורטל, עו"ד נועם קוריס: 20 אלף ₪ לכל ישראלי.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס - כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום שישי, 17 באפריל 2020

עו"ד נועם קוריס – על משטרת ישראל, וואלה והימורים

עו"ד נועם קוריס – על משטרת ישראל, וואלה והימורים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.

אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:

"השתתפות בעריכת הגרלות והימורים

227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."

אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".

עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם