יום שבת, 14 בינואר 2017

עו"ד נועם קוריס: הצעת לשכת עורכי הדין להצעת חוק "חוק חדלות פירעון" נספח ל"ג

הצעת לשכת עורכי הדין להצעת חוק "חוק חדלות פירעון" נספח ל"ג


הערה - נספח זה הנו תמצית מפרק העוסק בחדלות הפירעון וביחסי נושים וחייבים "בתוכנית תלמים" - תוכניתי לרפורמה כללית בכל תחומי החברה, הכלכלה, המשפט, הממסד ויחסי ישראל- ערב.

 הליכי גביית החובות בישראל מאופיינים במידה מופלגת ומסוכנת של חוסר צדק וחוסר יעילות. לשינוי מצב בלתי נסבל זה, הפוגע קשות בנושים ובחייבים גם יחד, ואף בסדר החברתי הנדרש בחברה מתוקנת אני בא להציע חקיקת חוק חדש - "חוק חדלות פירעון", (להלן "החוק")

 אלו עיקרי התיקונים והשינויים המוצעים בחוק לעומת המצב כיום.

 1. איחוד וריכוז החקיקה - החוק המוצע יאחד וירכז בחוק אחד ומקיף את כל החוקים העוסקים בתחום זה - חוק ההוצאה לפועל, פקודת פשיטת הרגל, וכן חלקים רלבנטיים בפקודת החברות, חוק החברות, פקודת השותפויות, חוק הירושה וחוק העמותות. מטבע הדברים החוק יאחד את ההתייחסות המשפטית והממסדית לכל הרכיבים ולכל המאפיינים של יחסי נושים וחייבים.
 2. איחוד הליכים - כל ההליכים הקשורים בחדלות הפירעון של החייב, לרבות כל ענייני החברה והעסק שבבעלותו, הליכי הגבייה מהערבים לחובותיו, או אחרים הקשורים עמו, יידונו על פי החוק המוצע בהליך-גג אחד ששמו הליך חדלות פירעון. כך ייעלם הפיצול המיותר שבין הליכי הוצאה לפועל, פשיטת רגל, פירוק חברה וכינוס נכסים. באופן זה ההליכים יתנהלו במהירות וביעילות על פי חוק אחד, ותימנע כפילות הליכים המכבידה על המערכת כולה, מייקרת את פעילותה, ופוגמת ביעילות הגביה.
 3. בית משפט אחד - מוצע לרכז בבית משפט אחד ובפני שופט אחד, את כל הליכי חדלות הפירעון של החייב וכל הקשורים עמו, לרבות החברה או העסק שבבעלותו, שותפו, בן זוגו והערבים לחובו.
 בשלב הנוכחי, ועד אשר תבוצע הרפורמה בבתי המשפט על פי "תוכנית תלמים" מוצע שסמכות השיפוט בענייני חדלות הפירעון תהא זהה לסמכות השיפוט בתביעות כספיות ועל פי ההיקף הכללי של החוב. קרי - עניינו של חייב שהיקף חובותיו לכלל נושיו, אינו עולה על 2,500,000 ש"ח יידונו בבית משפט השלום ומעברר לסכום זה - בבית המשפט המחוזי.
 בעתיד, כאשר תיושם הרפורמה המוצעת ב"תוכנית תלמים" ירוכזו כל ענייני חדלות הפירעון בבית המשפט הכללי (אשר ישמש כערכאה ראשונה בעלת סמכות שיפוט כללית ובלתי מוגבלת, ואשר יאחד את כל אלה: בית משפט השלום, ביד הדין לעבודה, לשכת ההוצאה לפועל, בית המשפט לתעבורה, ובית המשפט לענייני משפחה).
 4. שופט מוסמך בתחום חדלות פירעון - בדומה לתחומי התמחות והסמכה אחרים שיונהגו על פי " תוכנית תלמים" במערכת בתי המשפט, גם בתחום חדלות פירעון ידונו שופטים מבית המשפט הכללי אשר יוסמכו לעסוק בתחום זה לאחר שיעברו בהצלחה השתלמות מקיפה בתחום חדלות הפירעון, ואשר ישתתפו באופן שוטף בהשתלמויות תקופתיות.
 5. רשות חדלות פירעון - על ביצוע החוק תופקד רשות חדשה - הרשות לחדלות פירעון, להלן "הרשות". הרשות תחליף את לשכות ההוצאה לפועל וכן את מוסד הכונס הרשמי, שיחדלו לפעול וייסגרו. הרשות תפקח באופן צמוד על כשרות פעולתם של הנאמנים בהליכי חדלות הפירעון ועל מידת יעילותם. כל פעולה של נאמן תדווח באורח בו זמני לרשות, על גבי טופס מיוחד, באמצעות דואר אלקטרוני או פקס. הרשות תהיה רשאית להודיע לנאמן ולבית המשפט על התנגדותה לפעולה כלשהי של הנאמן, אך אם לא תעשה כן, תיחשב כמי שבדקה את פעולת הנאמן, ולא ראתה לנכון להתערב בה.
 6. הגדרות חדשות
 א. חייב חדל פירעון - אדם או תאגיד, שחובו חלוט או שאינו חולק על חובו, ושזמן פירעון החוב חלף, אך אין ביכולתו לשלמו במלואו מיד עם תחילת הליכי הגביה.
 לאור הגדרה זאת, ואיחוד ההליכים האמור לעיל, לא יעשה עוד שימוש במונחים הבאים לגבי חייבים - פושט רגל, חברה בכינוס, חברה בפירוק, חייב בהליכי הוצאה לפועל, חייב מוגבל באמצעים.
 ב. חייב חדל פירעון נוכל או סרבן - חייב חדל פירעון כמשמעו לעיל, אשר הוכרז על ידי בית המשפט כנוכל או כסרבן, וכל עוד לא בוטלה ההכרזה.
 ג. נאמן - שם המשרה מעיד על חובת היסוד של נושא התפקיד. מאחד ומרכז בתוארו ובתפקידו את כל אלה: הנאמן בפשיטת רגל, מפרק החברה, כונס הנכסים בכל הליכי חדלות הפירעון והממונה באיחוד תיקים.
 7. תיקונים מהותיים - במסגרת החוק המוצע יתוקנו הדינים הקיימים בסוגיות יסוד אלה:
 א. חקירת החייב וקביעת יכולתו
 עם תחילת ההליכים, ומעת לעת, במועדים אשר יקבע בית המשפט לפי הנסיבות האישיות, על החייב להגיש דו"ח מפורט על כל עסקיו, הכנסותיו ורכושו, ולהתייצב לחקירה מקפת בדבר מצבו הכלכלי.
 החקירה תיערך בבית המשפט, ובמהלכה ייחקר החייב ע"י נציג הנושה, ונציגי הרשות לחדלות פירעון, בהיבטים הבאים של חבותו:
 1. רכוש, נכסים, עסקים, וזכויותיו שלו, של בני משפחתו ומקורביו.
 2. הכנסות, תמיכות ומקורות פרנסה ומחייה.
 3. היקף החובות ונסיבות היווצרותם, אם בתום לב, אם בכוונת מרמה או תוך זלזול בכספו של הנושה וסיכונו.
 4. הענקות, העברות רכוש, ופעולות של העדפת נושים, שבוצעו מרצון, במגמה להיערך לקראת הליכי חדלות הפירעון, או מאונס, כתוצאה מאילוץ של נושים.
 5 בדיקה יסודית של צרכי הקיום הבסיסיים של החייב ובני משפחתו.
 6. מעמדו ומעשיו של בן הזוג ביצירת החוב, במעורבות בעסק, ובתועלת שהוא מפיק מכספי החוב, והגדרת אחריותו של בן הזוג והחיובים שיחולו עליו.
 7. נסיבותיו האישיות של החייב - לרבות גילו, מצבו הבריאותי, מצבו המשפחתי, מקצועו, ויכולתו להשתכר.
 8. מיד לאחר פתיחת ההליכים יבקר נציג הרשות בבית החייב, בתיאום מראש, ומיד לאחר מכן יגיש לבית המשפט ולצדדים הנוגעים בדבר, תסקיר מפורט בדבר תנאי המגורים של החייב ובני משפחתו.
 9. לאור התסקיר, יקבע בית המשפט אם תנאי המגורים של החייב הם סבירים וראויים, ביחס לצרכיו האישיים והאובייקטיביים וביחס לחובותיו.
 10. הוצאות סבירות וממוצעות של חייב יוגדרו כצרכיו החיוניים, ובהם - דמי שכירות סבירים, מזון, ביגוד והנעלה, בריאות, ביטוח, חשמל, מים, ארנונה, ועד-בית, טלפון, חיבור לטלביזיה בכבלים או לוויין, בידור, חופשה, אחזקת רכב צנוע, או דמי נסיעה של בני המשפחה, תיקונים, תשלומים לחינוך הילדים והכשרה מקצועית.
 11. תימנע בחוק היכולת לעקל, לשעבד או לחלט באופן כלשהו, כספים שהופקדו על-ידי החייב, או מעבידו, במסגרת עבודה או עסקים, בקופות גמל ובתוכניות פנסיה מאושרות.

 בתום החקירה, ולאחר שיישמעו הצדדים, ישקול השופט את שיעור התשלום החודשי שיוטל על החייב, את המגבלות והאיסורים שיחולו עליו, את המיטלטלין שיילקחו מביתו, את מקום מגוריו, וכן החלטות נוספות על-פי שיקול דעתו.
 זולת במקרים חריגים ונדירים, שביסודם חשש מוחשי ומוכח לבריחה או להברחת נכסים, לא יבוצעו כל פעולות גבייה או מאסר, בטרם ייחקר החייב כמפורט לעיל.

 ב. עיקול מיטלטלין בבית החייב (להבדיל מבית העסק)
 לאחר בג"צ פר"ח והסדרת נושא מאסר חייבים ברוח "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", מוצע בזה ליישם את רוח חוק היסוד והוראותיו גם בעניין עיקול המיטלטלין בבית החייב.
 הליך עיקול מיטלטלין בבית החייב הנו הליך משפיל ומביש, המותיר צלקת טראומטית על כל בני משפחתו של החייב. כל עורך דין וכל המצוי בתחום ההוצאה לפועל יודע שלעיקול מיטלטלין אין ערך כספי של ממש, שהרי ציוד ביתי הנמכר באמצעות לשכות ההוצאה לפועל, מניב, לרוב, סכומים זעומים ביותר, יחסית לחוב.
 זאת ועוד, ציוד ביתי נמכר במכירה פומבית בערך של 10%-40% ממחירו הריאלי, ובניכוי הוצאות הובלה, שכר אחסון, שכר כרוז ועוד. בסופו של ההליך מקבל הנושה לידיו סך שאינו עולה על 10% מערך המיטלטלין המעוקלים, ואף זאת באיחור רב.
 הנהנים היחידים מהעיקול הם, אפוא, עורכי דין, סוחרים המתמחים ברכישת מיטלטלין במכרזים וקבלני ההוצאה לפועל, שלעיתים מעורבים וקשורים בקנוניות עם סוחרי המכירות הפומביות. היתרון היחיד שנותר בהליכי העיקול, הוא חששו של החייב מפני השפלתו.
 אך האם חברה מתוקנת יכולה להרשות לעצמה שההליך יינקט אך ורק למטרות אלה?
 בהכירי את "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", סבורני שהעיקולים במתכונת הקיימת פוגעים קשות בחייבים, מעבר למידה הנדרשת ולא לתכלית ראויה כנדרש בחוק. על כן יש לאסור על עיקול מיטלטלין בבית החייב אלא אם ייקבע בהליך משפטי ראוי, ולאחר ששמע השופט את הצדדים, שבבית החייב נמצאים, או אמורים להימצא, מיטלטלין שערכם רב ביחס לסכום החוב או בכלל, והם אינם מיטלטלין מקובלים, בסיסיים וחיוניים.
 מאחר שהנושה אינו אמור לדעת על מצאי המיטלטלין בבית החייב, ייקבע בחוק המוצע שמייד עם תחילת ההליכים, יגיש החייב לראש ההוצאה לפועל - ובעתיד, לשופט הדן בתיק חדלות הפירעון - הצהרה מפורטת, שלו ושל בן או בת זוגו, וכל בוגר אחר המתגורר אתו, על כל פריט בעל ערך המצוי בביתו. ברשימה זו יפרט החייב את כל מכשירי החשמל, התמונות, וחפצי הערך שברשותו, תוך ציון תאריך הרכישה, שוויים העכשווי ומספר הזיהוי של כל פריט. בתצהירו יהא החייב רשאי לטעון, ככל שימצא לנכון, בשאלת הבעלות על המיטלטלין או כל טענה אחרת בקשר עם עיקולם.
 אם ייכללו ברשימה שיגיש החייב, פריטים שהנושה סבור שערכם גבוה באופן חריג מערכם של פריטים מקובלים, ושקיימת הצדקה כלכלית ורווחית למכירתם בהליכי עיקול, יפנה הנושה בבקשה מנומקת לשופט. לאחר מכן יוכל החייב להשיב, והשופט יחליט אם לקיים דיון במעמד הצדדים, או להכריע בנדון על סמך הבקשה והתגובה שנמסרו לו.
 אם הנושה חושד שהחייב שיקר בהצהרתו, יוכל להגיש לבית המשפט במעמד צד אחד, (בלא ידיעת החייב), בקשה נתמכת בתצהיר בה יפרט את החשד ומקורו. השופט יחליט, ובמידת הצורך יאפשר את ביצוע העיקול בלא הודעה מוקדמת.

בכל מקרה יש להתאים את רשימת הפריטים הפטורים מעיקול ולכלול את הפריטים דלקמן, ובלבד שערכם סביר ומקובל: מכשיר טלביזיה, מכשיר וידיאו, מזגן, מחשב וציוד נילווה, מערכת סטריאו, מכונת כביסה, תנור חימום, תנור מיקרו גל, ריהוט ביתי ושטיחים בשווי סביר, תכשיטים אישיים ברמה מקובלת, ספרים, ציוד ייחודי למטרות תחביב.
 בכל מקרה אין לעקל ציוד בהיקף סביר המצוי בחדרי הילדים, לרבות פריטים נוספים מעבר למפורט לעיל.
 אימוץ הצעתי דלעיל יסדיר את נושא עיקול המיטלטלין ברוח "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", וימנע פגיעה קשה והשפלה צורבת, מן החייב התמים ומבני משפחתו.
 הנפגעים היחידים מיישום ההצעה יהיו קבלני ההוצאה לפועל וסוחרי המיטלטלין, הגורפים רווחים בסכומים כבדים. אלה, יאלצו למצוא להם תעסוקה אחרת.

הנושים לא ייפגעו הרבה, שכן גם כיום אין הם נפרעים במידה משמעותית ממכירת מיטלטלי החייב. במקביל ישתפר מעמדם מעצם ההבחנה האמיתית בין חייב תמים לבין חייב סרבן, שנגדו יינקטו הליכים קשים שיקדמו פירעון חובו.

 ג. אחריות בן/ת הזוג לחובות החייב
 להקלת ההתייחסות, להלן הגדרת חזקת השיתוף על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג - כל הנכסים שנצברו על ידי מי מבני הזוג בתקופת הנישואין שייכים לשניהם בחלקים שווים, אף אם הם רשומים על שמו של מי מהם בלבד.
 שאלת המפתח המנוסחת בלשון הגמרא האם האשה "עולה עמו ויורדת עימו ", או "עולה עמו ואינה יורדת עמו". ובמילים אחרות האם חזקת השיתוף חלה גם על נכסים שליליים (חובות) ומה היא ומידת אחריותו של בן הזוג של החייב לחובות החייב.
 בניגוד לרצון הטבעי לקבוע בחוק הוראות ברורות וחד משמעיות בנושא זה, אין הדבר אפשרי, ומן ההכרח הוא שתשובה לשאלה תינתן, לאחר הליך משפטי, ולאחר שקלול מעמיק ואיזון עדין של כל אלה:
 1. קיומו של הסכם יחסי ממון בין בני הזוג. בני זוג רשאים להפריד את נכסיהם. אם ההפרדה אמיתית וכנה היא, ולא למראית עין, לא תחול בעניינם חזקת השיתוף.
 2. אין משמעות למניע לרצון בני הזוג להפריד את רכושם. על כן ההפרדה תתקיים גם אם יוכח שהיא נועדה מעיקרה להגן על הרכוש מפני נושים.
 3. יכולתו של הנאמן של החייב לתבוע ולקבל נכס שבבעלות בן זוג החייב תגבר ככל שיעלה בידו להוכיח קשר ישיר בין החוב לבין הנכס. לדוגמה - נכס שנרשם ע"ש בן הזוג, אך נרכש מכספי האשראי שנטל החייב. לפיכך - רישום הנכס ע"ש בן הזוג לא ימנע את תפיסתו ע"י הנאמן ומימושו לטובת הנושים.
 4. חזקת השיתוף חלה על חובות שנצברו בדרך הרגילה ע"י בן זוג תוך תקופת השיתוף ביניהם, כאשר הם מנהלים חיי משפחה תקינים.
 5. הלכת השיתוף בחובות מקבילה להלכת השיתוף בנכסים. ככל שהשותפות בנכסים מוגבלת או מצומצמת - כן גם מידת השותפות בחובות.
 6. חזקת השיתוף בחובות לא תחול לגבי חובות שהנם בעלי אופי אישי מובהק, ואשר מעצם טיבם אין זה צודק לחייב בהם את בן הזוג השני, היינו: חוב שהנו תוצאה מפעולה חריגה של בן זוג, ואשר אינו משרת את התא המשפחתי.
 7. זכותו של הנאמן לתבוע מכוח חזקת השיתוף אינה מותנית בהסכמת מי מבני הזוג לגבי תחולת חזקת השיתוף שביניהם.
 8. הבחנה בין חבות ואחריות אישית של בן הזוג לחובות החייב, אשר יכולה להיווצר מכוח חתימה על כתב ערבות, לבין זכות הנאמן להיפרע מכוח חזקת השיתוף מנכס השייך לבן הזוג. קרי - בן הזוג אינו נעשה לבעל החוב, אך מכוח חזקת השיתוף ניתן לתפוס ולמכור נכס אשר בבעלותו. ללמדנו שחזקת השיתוף אינה תחליף לחתימת בן הזוג על כתב ערבות אישית לחובות החייב. אם בן הזוג לא חתם על כתב ערבות אינו חייב דבר, אך למרות זאת ניתן לתפוס ולמכור נכס שבבעלותו שלגביו חלה חזקת השיתוף.
 9. לגבי דירת מגורים של בני הזוג, להבדיל מנכס מסחרי, על הנושה לדעת שלבן הזוג של החייב זכויות לבעלות או למגורים בדירה. על כן, אם לא ביקש, או לא קיבל, את חתימתו והסכמתו לחוב או לשעבוד בעת יצירתם, לא יוכל ליהנות מחזקת השיתוף לאחר מכן. בנסיבות אלה ידוע לכל כי נדרשת חתימת בן הזוג על כתב ערבות, משכנתה, משכון וכיו"ב, וכי חתימה זו נועדה לאפשר לבן הזוג להגן על רכושו. כשותף שווה זכויות ברכוש דעתו חייבת להישמע. על כן באין הסכמה מפורשת של בן הזוג מראש, אין לפגוע ברכושו, ובמיוחד אם הרכוש רשום על שמו.
 10. לגבי דירת מגורים הרשומה ע"ש החייב בלבד ואשר שועבדה במשכנתה, על הנושה להראות כי היה לו יסוד סביר להאמין, והוא האמין בפועל, כי הרישום משקף נכונה את זהות הבעלים, או שבן הזוג נתן את הסכמתו לרשום המשכנתה על פי תנאיה (ויתור על זכות לדיירות מוגנת או סידור חלוף).
 11. אם לבני הזוג דירות מגורים נוספות. ובית המשפט ישתכנע שאופן רישום הדירות ע"ש בן הזוג נועד להתחמקות מהנושים, תגבר נטיית בית המשפט לסייע לנושים לממש את הנכסים מכוח חזקת השיתוף.
 12. ככל שמעורבות בן הזוג בעסק או בעסקה אשר בגינם נוצרו החובות, מרובה יותר, כן תגבר נטיית בתי -המשפט להחיל את חזקת השיתוף, ולאפשר לנושים להיפרע גם מתוך נכסים הרשומים ע"ש בן הזוג.
 13. חזקת השיתוף בין בני זוג לא נועדה לסייע לנושה וליצור עבורו מן ההפקר חייב נוסף, חייב שלא ידע על העסקה ולא נתן הסכמתו לה.
 14. נשמרת זכות הנאמן לתבוע נכס מכוח הדינים העוסקים בביטול הענקת רכוש (ס' 96 לפקודת פשיטת הרגל) ואין צורך להיזקק להליכים המתבססים על חזקת השיתוף.

לסיכום, ובניגוד למצב הנוכחי, תחול האמרה - "עולה עמו ויורדת עמו", אך זאת בכפוף לכללים אשר פורטו לעיל, והתאמה מירבית, פרטנית וגמישה לנסיבות הייחודיות בכל מקרה לגופו.

 ד. הבטחת מגורים לחייב ובני משפחתו
 גם בתחום כה רגיש וחיוני זה של הבטחת מקום מגורים לחייב ובני משפחתו אין בחוק המוצע מסמרות ונוסחאות אחידות מוגדרות וכלליות. שורת הצדק וההגיון מחייבים שסוגיית מקום המגורים של החייב ובני משפחתו תובא בפני השופט שיכריע ויתן הוראות מתאימות לאחר שיתן דעתו באופן מעמיק ויסודי לשיקולים אלה:
 היקף החובות, אופן היווצרות החובות, התנהגות החייב כלפי נושיו בעבר ובהווה, מצבו המשפחתי, האישי והמקצועי של החייב, יכולת החייב ובן זוגו להשתכר, דרישות המגורים הסבירות של משפחת החייב, מקום ותנאי המגורים הנוכחי, תסקיר הנאמן.

 לאור האמור - יבוטלו סעיפים אלה:
 סעיף 33 א' לחוק הגנת הדייר.
 סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל
 סעיף 38 לפקודת ההוצאה לפועל

 מעתה יתן בית המשפט מענה לסוגיית הבטחת מקום מגורים לחייב ובני משפחתו, בהתאמה אישית ופרטנית לכל חייב על פי מכלול הנסיבות ושקלולן, ועל פי מיטב תחושת הצדק ויכולת האיזון של השופט.

 ה. חייב סרבן או חייב נוכל
 המטרה העיקרית בנושא חדלות פירעון היא להבחין בין חייב תמים וישר לבין חייב נוכל וסרבן פירעון.

 חייב ישר - אדם שחובותיו נוצרו ונצברו, ואשר איבד את רכושו או מסרו לנושים, אף אם הוא שומר ברשותו כספים ואמצעים, במידה צנועה וסבירה, ההכרחיים לפרנסת בני משפחתו כדי למנוע מהם חרפת רעב בתקופת משבר.
 חייב נוכל - אדם שחובותיו נוצרו או נצברו, כולם או חלקם, במכוון, וכתוצאה של מעשי מרמה או מעשים שלא בתום לב, או במסגרת מעשי מרמה שנועדו למטרה אחרת.
 חייב סרבן - אדם הפועל במרמה כלפי נושיו או מחביא את הונו, ומסתיר או מסלף באופן משמעותי את יכולתו לפרוע את מלוא חובו, או את רובו.

החברה חייבת להביע ברמה את הסתייגותה ואת סלידתה מחייב נוכל או חייב סרבן ולהראות שאינה מוכנה לאפשר תופעות פליליות של מרמה כלפי נושים.
 למרות שאין בנמצא נוסחה ברורה וחדה להבחנה בין השניים, על מערכת המשפט לשקוד, באמצעות הליכים משפטיים מהירים ויעילים, הוגנים וראויים לשמם, על הבדלה ביניהם, ולתת לכל אחד מהם את היחס והטיפולל המשפטי שהוא ראוי לו.
 מעמדו של חייב, כנוכל או סרבן, ייקבע לאחר שיחליט בית המשפט במסגרת הליך מיוחד, שהחייב ביצע או נמנע מביצוע, אחת או יותר מהפעולות הבאות-
 1. יצר או צבר את החובות במרמה, בפזיזות או תוך סיכון כספי הנושים,
 2. העלים או הבריח רכוש,
 3. מסר לנאמן או לבית המשפט דיווח כוזב על אודות עסקיו, נכסיו, הכנסותיו ונושיו,
 4. אינו משלם את סכומי ההחזר החודשיים שנקבעו לגביו בחקירת היכולת, למרות שנקבע שיש ביכולתו לעמוד בהם,
 5. אינו משתף פעולה עם הנאמן.
 הוכרז חייב כסרבן או כנוכל, יקבע בית המשפט באופן מיוחד ובהתאמה לחומרת העניין ולנסיבות האישיות, אלו מגבלות, חובות ועונשים יוטלו ויחולו עליו, עד אשר תבוטל ההכרזה, או עד אשר יבוטלו המגבלות והמטלות.
 להלן מגוון אפשרי של מגבלות, פעולות אכיפה, כפייה ועונשים: מאסר בגין אי תשלום, עיקול מיטלטלין בבית המגורים, צו עיכוב יציאה מן הארץ, מאסר או כל עונש אחר הנהוג בהליכים פלילים בגין ביצוע עבירות פליליות בתחום חדלות הפירעון, איסור לשמש, בין במישרין ובין בעקיפין, כמנהל או בעל שליטה או בעל עניין או כנושא משרה כלשהי בעסק או בתאגיד, איסור לנהל חשבון בנק, איסור לחתום על שיקים, לשמש מיופה כוח, להחזיק רכב, שלילת רשיון נהיגה וכיו"ב, הכל כפי שימצא בית המשפט לנכון ולראוי בנסיבות המיוחדות של החייב, וזאת לאחר שהתקיים בעניינו של החייב דיון ממצה וראוי.

 ו. הסדר והפטר
 בכל עת ובכל שלב, רשאי החייב לבוא בהצעת הסדר עם נושיו. ההסדר המוצע ייבחן באופן מעמיק על-ידי הנושים, הרשות ובית המשפט, ולאחר שיישמעו כל הצדדים יחליט בית המשפט בעניין ההסדר המוצע. (באופן זה יבוטלו המועדים ושיעורי התשלום ושאר המגבלות והתנאים אשר בספר החוקים הנוכחי, ואשר בד"כ איש אינו עומד בהם, ואשר יש בהם מכשלה מיותרת).
 כל הסדר ייבחן לגופו ועל-פי נסיבות יצירת החובות, התנהגות החייב, יכולתו, מקצועו, רכושו ועתידו. לאור מכלול הנסיבות וכמובן באיזון ראוי וצודק של האינטרסים ותקנת הציבור, יקבע בית המשפט את דעתו, יאשר, או ידחה, את ההסדר המוצע, או יתנה את אישורו בשינויים. הסדר אשר יאושר על ידי בית המשפט, יחול על כל נושי החייב, גם אם התנגדו לו

 ז. שכר טרחת עו"ד ונאמנים בהליכי גביה וחדלות פירעון.
1. כללי - איש אינו זכאי ומוסמך להתערב בשיעור שכר הטרחה הנקבע מרצון בין עורך הדין ובין לקוחו. אך כאשר שכר הטרחה שעל החייב לשלם לבא כוח הנושה נקבע ע"י בית המשפט או המחוקק ומתווסף לקרן החוב, מן ההכרח שיהא סביר, הוגן וצנוע.
2. שכ"ט בתביעות כספיות
 חלק גדול מהתביעות המשפטיות הן תביעות המוגשות בסדר דין מקוצר, בגין חוב לבנק, חוב ארנונה לעירייה, חוב בגין צ'ק בלא כיסוי וכיוצא באלה. מאות אלפי תביעות כספיות מוגשות בכל שנה.
 התביעות המוגשות הן שבלוניות ואינן מחייבות חשיבה מעמיקה והכנה יתרה. בתביעות הללו ניתנים פסקי דין בלא כל דיון, כבסרט נע.
 חרף ביטול התעריף המינימלי, מוסיפים בתי המשפט לפסוק לטובת התובע, שכר טרחה בשיעור התעריף המינימלי, המוגדר כיום כ"התעריף המומלץ". שכר זה הנקבע ע"י בית המשפט עבור הגשת התביעה בלבד, הנו גבוה, בלתי מוצדק וחסר כל פרופורציה למאמץ שהושקע. לדעתי, שכר זה הוא בבחינת גזל, בהכשר בתי המשפט.
 מכאן יקל להבין כיצד חוב הנמצא בהליכי גבייה בהוצאה לפועל עשוי להכפיל את עצמו תוך שנתיים.
 מוצע בזה, איפוא, להסמיך את בית המשפט ואת ראש ההוצאה לפועל, לקבוע באופן ספציפי מה הוא שכר הטרחה הראוי שיתווסף לחובו של החייב, וזאת, תוך מתן משקל רב להיקף הפעולות שביצע עורך הדין. באופן זה יושם קץ לחיוב המושתת כל כולו על אחוזים מסכום החוב.
3. שכר טרחת נאמן בהליכי חדלות פירעון
 שכר הנאמן, ישולם מתוך כספי קופת הנאמן ועל פי שיקול דעתו הבלעדי של השופט, ובהתאמה להיקף החוב, למאמצי הנאמן ולמידת הצלחתו.
 יבוטלו טבלאות ונוסחאות השכר הקבועות בתקנות והנוהגות כיום. מעתה יהא השכר צנוע והוגן, להמחשה - שכר נאמן המוכר דירה בהליך מימוש משכנתה יהיה 1.5% ולא 6%-8%, הוא השכר המשולם כיום לכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל.
 מאחר שהאינטרס והסדר הציבורי מחייבים עריכת חקירה מקפת ומעמיקה גם בעסקיהם של חייבים שלא הותירו נכסים לנושים, ולמניעת מצב שבו "דרך רשעים צלחה", מוצע שבמקרים שלא נמצאו נכסים, תישא הקופה הציבורית בתשלום שכר הוגן לנאמן.
4. שכר טרחה בהליכי מימוש נכסים או משכנתה
 שכר הטרחה הקבוע בתקנות ההוצל"פ משנת 2002 לכונסי נכסים הנו כ-6%-8% מתמורת המכר, בתוספת כל האגרות וההוצאות. לדעתי שכר זה הנו בבחינת "גזל ברשות התורה".
 להמחשה - במכירה בהליכי הוצאה לפועל של בית שמחירו כ-250,000$, שבעליו שלא עמד בתשלומי ההחזר החודשיים ע"ח המשכנתה וצבר חוב של כ-80,000 ש"ח, מקבל כונס הנכסים שכר טרחה בסך 78,000 ש"ח (בתוספת מע"מ).
 במסגרת יחסים מרצון בין לקוח ועורך-דין, נהוג לגבות שכר טרחה בקשר עם מכירת בית בשיעור של 0.5% עד 1.5% בלבד מתמורת המכר. אין כל סיבה שהחוק יעניק לכונס הנכסים שכר בשיעור של פי חמישה ויותר.
 אם תתקבל הצעתי, ייקבע בחוק חדלות פירעון, ששכר הנאמן בהליכי המכירה - להבדיל מיתר הליכי הגביה והמשפט - יהיה זהה לשכר המקובל ביחסים מרצון שבין עורך דין ללקוח, בתוספת אגרות והוצאות הקשורות בהליכים, דהיינו, לכל היותר 1.5% ממחיר המכירה של הנכס.

 ח. סיכום
 כפי שניתן להבחין, הוראות אלה מיטיבות עד מאוד עם החייב התמים, ומונעות את השפלתו שלו ושל בני משפחתו. חלפו הימים בהם ניתן היה לפגוע בחייב, בלא תועלת ממשית לנושה. נושה לא יוכל עוד לפגוע במשפחת החייב או לאיים בביקורי פתע קשים וטראומטיים של מעקלים "בלתי נעימים", ביקורים המותירים צלקת לכל החיים.
 אין ספק שהרפורמה המוצעת תעורר התנגדות עזה של גורמי האשראי והבנקים בראשם, בטענה שבלא אימת המאסר והעיקול ייפגע מוסר התשלומים.
 ואולם, על טענות אלו יש להשיב, שבמאזן האינטרסים של החברה, יש לתת עדיפות לכבוד האדם וחירותו. ולנושים יוצע, לברור היטב וביסודיות למי יתנו אשראי ולבקש בטוחות וערבים לחובם. מכל מקום, לכל אדם, גם אם הוא חייב, צרכים בסיסיים וחיוניים, שהחברה המודרנית אינה מסכימה שימנעו אותם ממנו ומבני משפחתו, ואין להתיר מצב שבגלל יחסי נושה וחייב, יפלו החייב ובני משפחתו למעמסה על הציבור כולו.
 אם תאומץ הצעתי דלעיל, לחקיקת חוק חדלות פירעון, יתייעלו עד מאד הליכי חדלות הפירעון המקובלים כיום, ונזכה לשיטה אחידה ונכונה בנושא כאוב זה, והכל ברוח "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", תוך שמירה על איזון נכון יותר בין זכויות החייב וזכויות הנושה.
 ובאופן פרטני:
1. תשתפר פלאים יכולת הגבייה מן החייבים, לרבות בכל הקשור במימוש בית מגוריו, בתפיסת נכסים השייכים לבן הזוג,
 2. ייחסכו ויתייתרו בכל שנה אלפי הליכים המתנהלים במקביל. הליכי חדלות הפירעון יטופלו במהירות רבה ובלי ליפול בין הכיסאות.
 3. כל חייב יטופל באופן אחיד ויעיל,
 4. תתאפשר חקירה מעמיקה של חייבים
 5. ניתן יהיה לאתר חייבים, סרבנים ונוכלים ולטפל בהם כראוי,
 6. ניתן יהיה לסייע לחייבים תמימים,
 7. יימנעו עיוותים, לרעת החייב או לטובתו, עיוותים שמקורם בפיצול ההליכים בין הגופים העוסקים בהוצאה לפועל, בפירוק, בפשיטת רגל ובכינוס נכסים.
 8. ייקל להציע הסדרים ולאשר את קבלתם.


פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00


לפרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00